תגובה להערות שעלו אודות מסמך IPv6


#1

שלום לכולכם,
כפי שכבר כתבנו, המסמך שעלה לאתר הינו טיוטא להערות ואנו מודים על מעורבותכם ועל התגובות וההערות, ובהמשך נשלב אותן, בהתאם לצורך, במסמך הסופי. יחד עם זאת, היות ורובכם התייחסתם להערות שעולות ב-telecom news, מצאנו לנכון לבדוק לעומק את המידע אליו הוא מפנה. לא הופתענו למצוא שרובו תומך באמור במסמך, והפוך לאופן שבו ניסו להציגו ב-telecom news. להלן התייחסותנו:

  1. מנהל כתובות האינטרנט האירופי (RIPE) – המאמר מתייחס לשלושה חסמים מרכזיים, אשר מקשים על המעבר ל-IPv6: התחושה הכללית שהאינטרנט עובד ולכן אין צורך לשנות; הדרישות התקציביות שנלוות למעבר; והאפשרות לאיבוד יכולת ניהול הרשתות הפנימיות NAT. המחבר שולל את ההנחות שעומדות בבסיס המצדדים בחסמים האלו ומדגיש שחרף הקשיים האלו יש להמשיך בתהליך, כי אין תחליף למעבר ל-IPv6 וכי הדבר דורש שינוי גישה של כלל “שרשרת הערך”. עוד הוא טוען, כי למרות שלא ניתן עדיין למדוד זאת בדיוק – יתרונות ה-IPv6 על פני ה-IPv4 הם ברורים.
    חשוב לציין שאנו מודעים לקושי במעבר ולזמן הממושך שהוא צפוי להימשך (ואף הדגשנו זאת במסמך). יחד עם זאת, אנו פועלים לגבש את כלל “שרשרת הערך” בישראל לתנועה משותפת בכיוון, באופן שאמור לתת מענה בדיוק לאתגרים שמועלים, ובשאיפה גם לסייע בצמצום זמן המעבר.
  2. הכתבה מתוך הבלוג TEAMARIN - מדגישה גם היא את העובדה שהמעבר לIPv6 הוא הכרחי (שאלה של מתי ולא שאלה של האם), וכי ההישארות בטכנולוגיית IPv4 מתחילה לגבות מחיר גבוה מעסקים. לטעמו של מחבר הבלוג, החסם המרכזי למעבר הוא מחסור בחומרה בתקן IPv6. כאמור, גם לטעמנו סוגיית החומרה הינה חלק משמעותי מהחסמים וזו הסיבה שאנו מדגישים בדו"ח את הצורך לשנות את כל “שרשרת הערך”, ולכך אנו חותרים.
  3. צוות המשימה ההולנדי – הכתבה אכן מציינת שכוח המשימה פורק לאחר 13 שנים, אך הכתבה מדגישה את הצלחתו של צוות המשימה וכי הסיבה לפירוקו היא עמידתו במרבית משימותיו, ובראשן הכרה של המערכות הציבורית והעסקית בחשיבות המעבר, שינוי גישה לאומי והבנה שההישגים הנוכחיים מהווים בסיס איכותי להמשך מעבר עצמאי של המערכות השונות (כלומר: הושגה נקודה קריטית שבה המערכות לא נזקקות עוד לדחיפה של כוח המשימה). משהושגה אותה נקודה ארכימדית בנוגע ל-IPV6, כוח המשימה מופנה להטמיע טכנולוגיות נוספות דוגמת TLS, DNSSEC.
    גם אנו איננו מצפים שכוח המשימה הלאומי עליו אנו ממליצים יוביל בעצמו ל-100% מימוש. אנו מדגישים לאורך המסמך ובהמלצות שהדרך היחידה היא באמצעות הסדרה עצמית של המגזר העסקי. מטרתו של צוות המשימה היא בדיוק להוביל לכך, כפי שבוצע בהולנד.
  4. הדו"ח הבריטי של OFCOM – טוען שטכנולוגיות CGN הינן אילוץ שנועד להתמודד עם המחסור בכתובות IPv4 ו"רע במיעוטו" בתקופת הביניים הממושכת שלוקח לעבור מ-IPv4 ל-IPv6. הטכנולוגיות הללו מתאימות יותר לרשתות סלולריות, אך ברשתות פס-רחב הן מובילות לירידה בביצועים, פוגעות בחלק מהיישומים, מגבילות את מספר החיבורים שכל לקוח יכול להפעיל במקביל, משבשות את היכולת לזיהוי חד-חד-ערכי של ציוד קצה ומקשה על היכולת של הלקוח להוסיף חיבורים נוספים. ברמה המערכתית, טכנולוגיות CGN פוגעות בתחרותיות ויוצרות העדפה ברורה לשחקנים קיימים על פני שחקנים חדשים. אחת ההמלצות של הדו"ח, לפיה בזמן הביניים עדיף לעשות שימוש בטכנולוגיות CGN על פני טכנולוגיות מינהור אכן ראויה לבחינה ותכלל בדו"ח הסופי. על כל פנים, נדגיש כי מטרת הדו"ח היא להתניע את התהליך ברמה הלאומית ולא לקבוע את השיטה המסויימת בה הוא יתבצע.
  5. הכתבות אודות הסיבות למעבר ל-IPv6 של Europol – מציינות שטכנולוגיות CGN, אשר נאלצים לעשות בהם שימוש כתוצאה ממחסור בכתובות IPv4, משבשות את יכולת הזיהוי של משתמשי הקצה, ויוצרים כשלים ביטחוניים ופליליים בכך שהם מאפשרים בקלות יתרה לעשות שימוש בכתובת IP משותפת עם אזרחים מן השורה, ולפיכך נדרש מעבר מהיר ל-IPv6. טכנולוגיות CGN אינן פתרון עבור המחסור בכתובות, אלא אילוץ שמוביל בין היתר לבעיות בטחוניות ופליליות מחד גיסא, ומעלה שאלות של פרטיות מאידך גיסא, אשר המעבר ל-IPv6 אמור לתת להן פתרון (כלומר: טכנולוגיות CGN נועדו להתמודד עם המחסור בכתובות, אך מובילות לכשלים ובעיות מערכתיות שייפתרו עם המעבר ל-IPv6). לא בכדי הוספה הרשות להגנת הפרטיות למכותבים לדו"ח והנושא של היחס בין אכיפת חוק ופרטיות רלוונטי בהחלט לדיון ב-IPv6.

לסיכום, כלל הטענות ב-telecom news הנוגעות לתוכן הדברים המובא במסמך נבדקו ונמצאו – בניגוד לאמור שם - כתואמים לנאמר בדו"ח שלנו, מאששות אותו ומחזקות את הכיוונים עליהם הדו"ח ממליץ. הסוגיה העיקרית – הצורך להוביל מהלך לאומי שיניע את כל “שרשרת הערך” הישראלית לעבור ל-IPv6 – לא נסתרת בשום שלב. אדרבא, כלל המומחים טוענים בתוקף שמדובר בעניין הכרחי, שהשאלה העיקרית היא מתי ולא האם לעבור, ושכל הטכנולוגיות שמאפשרות לגשר על הפער בכתובות ב-IPv4 הן אילוץ שמוביל לשיבושים רבים ולכשלים מערכתיים, ובודאי שלא ניתן להתייחס אליהם כפתרון ארוך טווח. בשולי הדברים נציין ש-telecom news עצמו עמד על כך אך לפני שנתיים, אז יצא חוצץ נגד האיגוד על שאיננו מוביל מהלך שכזה. על הסיבות לשינוי עמדתו הקיצונית בעניין יסיק כל אחד את מסקנותיו.

ובנימה חיובית, אנו אכן שמחים על המעורבות והעניין, כמו גם על הגישה הביקורתית ואי לקיחת הדברים כמובנים מאליהם. אנו מניחים שאתם מפעילים את אותו חוש ביקורתי גם כלפי טענות שעולות נגד האיגוד, תוצריו ופעולותיו. על כל פנים, אנו מצפים שתמשיכו לאתגר אותנו כדי שנהפוך לטובים יותר.