לכל העוסקים בהנגשת אתרים, כאן המקום לדון בנושאים החמים!


#1

שלום לכולם,
שמי בת-שבע אנגלברג-בר, מנהלת את אתר הבית ויישומי האינטרנט של האוניברסיטה הפתוחה.
לנושא הנגשת אתרי אינטרנט נחשפתי בכנס איגוד האינטרנט בשנת 2009, למדתי את הנושא ו"נגישות" הפכה להיות בת-לוויה תמידית בעיסוקי. ובהתנדבות, אני חברה בוועדת מומחים 210207 במכון התקנים הישראלי הכותבת את ת"י 5568 וחברת הנהלה באיגוד האינטרנט הישראלי משנת 2015.

ישנם נושאים שעדיין אינם ברורים די הצורך או שיש חילוקי דעות בפרשנות על אודותם. בנוסף, ישנם נושאים שאינם חוקיים ויש חילוקי דעות ביחס אליהם.

בפורום זה אנו מבקשים להציג נושאים כאלה ולשתף בדיון בהם כמה שיותר אנשים העוסקים בהנגשה.

בין הנושאים הבוערים:
הנגשת מסמכים
שימוש בפלאגינים
בדיקות נגישות

אני מזמינה אתכם להכנס לנושאים השונים ולתרום אם בידע ואם בשאלות.


#2

שלום בת-שבע,
אני מציע לשנות את נושא הפורום ל"הנגשה דיגיטלית" כי תחום הנגשת אתרים הוא אחד מיני רבים.
כמו כן אציע להוסיף לנושאים הבוערים גם הנגשת אפליקציות מובייל.
תודה, דודי


#3

דודי שלום,

יש הגיון רב בהצעתך לשנות את נושא הפורום ל"הנגשה דיגיטלית". הכוונה שלי היתה לדיון כולל בהנגשה שכן יש אתרים רבים שהמסמכים המוצגים בהם הם חלק מהמידע ולכן אני מתייחסת אליהם כחלק מהאתר.
אני מקבלת את גישתך ושוקלת את החלפת השם.
כפי שכתבתי בהודעה הפותחת, כדאי לפתוח נושאים נוספים לדיון בקטגוריה זו ואפליקציות מובייל ללא ספק הוא נושא כזה.
בשלב זה, נושא הנגשת מסמכים מעסיק את המנגישים מאוד שכן הוא נכלל בתקנה 35 אך עדיין לא בתקן העולמי או הישראלי. בנושא זה יש צורך באימוץ הנחיות כלליות מתוך wcag הניתנות למימוש במסמכים ללא התייחסות למוצר או לגרסה פירוט זה קיים באתר היצרן.
לקביעת ההמלצות יש מקום להיגיון הבריא ולהתייחסות של משתמשים בקוראי מסך.


#4

היי בת שבע, ותודה על הדיון
אשמח להבין כמה דברים אם תוכלי -

הסוגייה היא כזו - מאז שונה החוק וכולם נשמו לרווחה, עדיין לא ברור לי - כאמור- ישנם 60 ימים לתיקון ליקוי אבל:

  1. ממתי מתחילים להספר 60 הימים לתיקון?
  2. מי אחראי להתריע באופן רשמי שהם התחילו - ומי אוכף את תיקון הליקוי?
  3. מה הקריטריונים לליקוי - האם יש גוף שנכים\ כל אדם יכול לפנות אליו על ליקוי והוא מאמת אותו, או שרק על סמך תלונה? או שישנו גוף ארכעי שיבדוק את הנושא מראש ?

לא ברור … אשמח להבהרה

תודה מראש
אלעד לוי | מנכ"ל שקוף.מדיה


#8

הי אלעד,

על פי תקנה 35 לתקנות נגישות השירות, על אתר אינטרנט הנותן שירות או מידע אודות השירות ושהמחזור הכספי שלו עולה על הנדרש בתקנה, להיות נגיש לאנשים עם מוגבלות בהתאם לדרישות המפורטות בת.י 5568. חייב שלא הנגיש את האתר שלו, חשוף לתביעות.
במטרה לאפשר לבעל האתר לתקן ליקויים מבלי להתבע מיידית, נקבע בתקנה כי על הפונה לאפשר לבעל האתר תקופה של עד 60 ימים לצורך תיקון ליקויים שהפונה מצא באתר בטרם יוכל לתבוע את בעל האתר בטענה שאינו נגיש. חשוב להדגיש כי מדובר בתקופה של עד 60 יום או תוך זמן סביר. כך שאם הליקוי הוא בדבר שנדרש לפונה לפני 60 יום (למשל, אפשרות להזמין כרטיסים להופעה), יש לדאוג לתיקון הליקוי תוך זמן סביר גם אם הוא פחות מ-60 יום.
ה-60 ימים האלה נועדו כדי לתקן ליקויים. לא הייתי בונה על תקופה זו כדי להתחיל את תהליך הנגשת האתר מ-0.

בכל מקרה, 60 הימים מתחילים להספר מיום הפניה ובסיומם - אם לא תוקן הליקוי, הפונה יכול עקרונית להגיש תביעה נגד בעל האתר בהתאם לחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תשנ"ח-1998). אין גוף שתפקידו לבדוק את הפניה לפני שהיא מוגשת. אם בעל האתר חושב שהפניה אינה מוצדקת (כי הוא אינו חייב בהנגשת האתר / כי האתר נגיש וכד’), כדאי שיבהיר כך לפונה במכתב חוזר.

אנו מזהים בזמן האחרון גל של פניות כאלה לבעלי אתרים בטענה שהאתרים שלהם לא נגישים (במלואם או בחלקם). כדאי להקדים ולבדוק אם חייבים בהנגשה. ניתן להיעזר בשאלון הזה ואם חייבים - לפעול להנגשת האתר במיידית ולא להמתין לפניה / איום בתביעה.

בהצלחה,
מי-טל גרייבר שורץ, סמנכ"לית קשרי קהילה ורגולציה באיגוד האינטרנט


#9

תודה רבה על התשובה המפורטת, ושבת שלום,
אשמח להעמיק האם כשאת כותבת - “בכל מקרה, 60 הימים מתחילים להספר מיום הפניה ובסיומם” האם הבנתי נכון ואת מתכוונת ש-

  1. 60 הימים מתחילים מרגע פנית- כל אדם לבעל אתר, בצורה מתועדת, לצורך תיקון ליקוי, ונניח שהפניה מוצדקת. מבלי לבדוק.
  2. או אז- עצם פניה כל שהיא, (לווא דווקא עורך דין), אשר פונה לבעל אתר לצורך הבהרה על ליקוי או שמא אתרו כלל לא מונגש- מרגע הפניה המתועדת הזו, אותו אדם שפנה רשאי בעצם לתבוע או להפנות לגורם שלישי, שיתבע את בעל האתר, על כך שהוא התריע בפניו לפני (מעל ל) 60 ימים ועדיין לא תוקן הליקוי.
    ובכך, למיטב הבנתי- בעל אתר שהנגיש את אתרו - או שעשה כל שביכולתו להנגיש, אשר פונה אליו אדם מסויים בטענה שאתרו אינו מונגש, והפניה אינה מוצדקת לדעתו של בעל האתר והוא משיב על כך שהוא מונגש לפי דעתו ולמיטב ידיעתו, אזי-שזכות החפות עומדת לרשותו, ושנושא העבירה\הליקוי חייב בבדיקה מעמיקה של איש מקצוע - מטעם התביעה, אשר יוכיח מעל לכל ספר שאכן הליקוי התקיים ואין האתר עומד בתקן הנגישות.

כלומר - גם ככה עצם התביעה לא מספק את התיקון, ויש להוכיח את הליקוי. מי יבדוק את הליקוי? האם יאלצו לנמק זאת בתביעה? האם רק לאחר תהליך של בירור על ידי גורם בר סמכא? או שמא מעצם פניה של אדם כלשהו לבעל אתר, מתחיל 60 ימים בסופם צריך אותו אדם (יכול אותו אדם) לתבוע את בעל האתר לנזק. או שזאת תביעה ללא הוכחת נזק…

מה התהליך?

תודה !


#10

כמו תביעה בכל נושא אחר, גם במקרה הזה אם מישהו יבחר להגיש תביעה נגד האתר בטענה שאינו נגיש התובע יצטרך להוכיח את תביעתו ולהגיש את כל הנימוקים וההוכחות לבית המשפט (כולל חוו"ד מומחה). הנתבע, כמובן, יצטרך להגיש כתב הגנה ובו יוכל להוכיח כי כל טענות התובע לא נכונות ויוכל גם הוא להגיש חוו"ד מומחה מטעמו בעניין. תפקידו של בית המשפט יהיה לבחון האם התביעה מוצדקת והאם יש עילה לתביעה (במקרה הצורך, בית המשפט יוכל למנות מומחה מטעמו על מנת שיבדוק את האתר).

צריך לזכור:

  1. החוק מאפשר לתבוע ללא הוכחת נזק. עם זאת, גם תביעה ללא הוכחת נזק היא תביעה שנבחנת על ידי בית משפט ומלווה בהוכחות ולא משהו שנקבע שרירותית על ידי הפונה / התובע.
  2. בית המשפט יכול גם לחייב בהוצאות תובע שהגיש תביעה קנטרנית או תביעה שאינה מוצדקת.
  3. יש להזהר מפשרות עם תובעים פוטנציאליים. סגירת פשרה עם תובע אחד אינה מונעת מתובע אחר להגיש תביעה על אותו נושא בדיוק.

המסקנה בעיני:
א. מי שצריך להנגיש את האתר לפי החוק (כדאי לבדוק כאן אם חייב) וטרם הנגיש, כדאי שינגיש בהקדם האפשרי.
ב. מי שהנגיש ומקבל פניה בטענה שהאתר שלהם לא נגיש, כדאי לוודא שהאתר אכן נגיש ושלא נפלו פגמים בהנגשה, לתקן את אותם פגמים שנפלו בהנגשה ולענות לפונה כי האתר נגיש.


#11

משהו לא ברור לי.
קיבלתי מכתב מעו"ד שטוען כי האתר אינו נגיש, למרות שכן הנגשתי אותו.
ברור לגמרי שיש סיכוי שנפל פגם או שניים באתר שאינם נגישים, מאחר ומדובר על אתר עם מאות עמודים.
האם אני צריך עכשיו לעבור על כל האתרים ולחפש את הפגמים (גם אם יש סיכוי שהם לא קיימים) במקום לבקש ממנו היכן הוא ראה את ההפרות ושישלח לי כדי שאוכל לתקן אותן?
משהו פה מעוות. 60 הימים החלו מהרגע שהוא שלח את המכתב? לא מהרגע שהוא יידע אותי בדיוק היכן ההפרות?


#12

תכתוב לעוה"ד שפנה בדיוק את מה שכתבת כאן.
להערכתי, אם זה יגיע לבית משפט (ואני מאמינה ומקווה שכלל לא יגיע), בית המשפט יעיף את התובע הזה מכל המדרגות על כך שכתב פניה כללית לאתר שהוא נגיש.


#13

ביררתי עם נציב שוויון זכויות ועם משרדים אחרים רלוונטים בתחום המשפטים -
תשובתם אומרת חד משמעית שלא נין לתבוע ללא הוכחת נזק- כולמר עורך דין בלבד- שלא מייצג נכה. לא מספיק לבסס תביעה.
אז אם העורך דין לא נכה שנפגע בעצמו או מיצג אחד כזה - זה כנראה שגר ושכח להפחדה של כמה עורכי דין לא ישרים שמצאו “פרצה” אבל שכחו לברר את דיוק החוק ונשענים על הספק של בעלי האתרים, הסתפק בהצהרת הנגישות באתרך, באם תיתבע- ינתן זמן של 60 ימים לתיקון הליקוי מרגע התלונה. הנגשה היא חובה ונכונה לקיום חברתנו, אבל חוק הנגישות לא בא כדי לאיים על בוני אתרים, אלא כדי לקדם את הנגשת הטכנולוגיה למי שזקוק לה. לכן התביעה הזו ללא הוכחת נזק רק כי “אתרך אינו נגיש” בלי הוכחות ובלי תביעה מאדם שנפגע, לא תופסת. ההוכחה בדבר אי-ההנגשה צריכה לבוא מהמתלונן. וביסוס רק על כלים אוטומטיים לבדיקה לא כל כך מחזיק מים - כי אין באמת כל ישבוד אוטומטית וצריך יועץ נגישות. יש כלים שבודקים אבל מהימנותם אינה מוחלטת ובטח שאי אפשר יהיה להשתמש בהם בבית המשפט כי אינם ערכיים ובנויים על ידי גוף מהימן מספיק בעולם, כך שתמיד יצטרכו יועץ נגישות להוכיח ונכה שנפגע . . אני הייתי מתייחס לזה כאל השקמה להנגשה - אם לא עשית כלום, ואם עשית ואתה סבור שאתה מונגש, אל תתרגש, בקש מה הפגם הספציפי שנפגעו ממנו ותקן אותו.
בהיעדר ציון של ליקוי - כנראה זה סתם כללי .מוזמן לשלוח להתייעצות למייל שלי את ההודעת איום elad@shakuf . media