מהו גורל הזיכרונות שלנו אחרי המוות?
בעבר, תמונות, מכתבים, ציורים ושאר שירבוטים – היו מאוחסנים בבוידעם באלבומים או בקופסאות נעליים ישנות. היום הזכרונות שמורים כקבצים דיגיטליים ומאוחסנים במחשבים, בטלפונים חכמים, ב"ענן", ובשאר פלטפורמות דיגיטליות.
בעבר, אחרי שאדם מת, בני משפחתו ניגשו לחפציו ויכלו לעיין בהם בלי פיקוח או מגבלה. היום הסיפור הזה מסובך יותר: חברות ענק מחזיקות את המפתח למידע. לחלק מהחברות יש מדיניות ברורה וכלים באמצעותם אפשר לנהל את המידע הדיגיטלי לאחר מותנו, אבל לחלק מהחברות אין מדיניות ברורה.
מחקר שנערך לאחרונה עבור איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) ע"י פרופ’ מיכאל בירנהק מאוניברסיטת ת"א וד"ר טל מורס ממכללת הדסה סוקר את הנושא החשוב הזה, שהמידע לגביו עדיין אינו מוסדר ואינו מובן מספיק לציבור הרחב.
הציבור מוזמן לנהל דיון על ממצאי המחקר וההמלצות לניהול הגישה לזכרונות דיגיטליים.