הפיתוח, השימוש וההטמעה של טכנולוגיית הבלוקצ’יין מעוררים שורה של אתגרים טכנולוגיים, כלכליים, חברתיים ורגולטוריים. בישראל, כמו במרבית מדינות העולם, טרם גובשה תשתית אסדרתית הוליסטית התומכת ביישומיה הרחבים של טכנולוגיות מבוזרות אלה ובמתן מענה כולל לאתגרים שהיא יוצרת.
• האם טכנולוגיית הבלוקצ’יין משרתת באופן הטוב ביותר את השימושים הנדרשים, או שניתן לעשות שימוש בטכנולוגיות קיימות אחרות, פשוטות יותר להטמעה?
• כיצד ניתן לעצב רגולציה שתעודד את השימוש בטכנולוגיה, אך תמנע היווצרות דפוסים חדשים של כוח מונופוליסטי?
• כיצד ניתן לצמצם ו/או לפתור סכסוכים המתקיימים על רשת הבלוקצ’יין?
• כיצד ניתן לעשות שימוש בגיוסי הון מבוססי בלוק’ציין אשר מייצרים פוטנציאל ל"דמוקרטיזציה", תוך צמצום הסיכונים והמניפולציות האפשריות?
• איזו תשתית רגולטורית נדרשת למיצוי הפוטנציאל שהמטבעות הקריפטוגרפיים יכולים לספק כמתחרים למערכת המוניטרית המסורתית?
המסמך הוכן ביוזמת איגוד האינטרנט הישראלי על ידי המרכז לסייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה, על מנת לבחון את ההזדמנויות והאתגרים המתעוררים עקב חדירתה של טכנולוגיית בלוקצ’יין לתחומים השונים, להצביע על ההשלכות שלהם, ולהציע שורה של המלצות למדיניות. מטבע הדברים, הואיל ומדובר בטכנולוגיה בהתהוות, מסמך זה אינו ממצה את הדיון, אלא נועד לסייע למעצבי מדיניות לזהות ולהבין את האתגרים העומדים לפתחם ואת השיקולים שראוי לשקול בעיצוב מדיניותם בסוגיות אלה
המסמך מופץ בשלב זה להערות.